צעד ראשון - כיצד בוחרים שם

אז למה שמות כל כך חשובים?

הנושא של שמות מופיע בתורה שוב ושוב – ולא סתם. לקרוא למישהו בשם זה לא רק לבחור מילה יפה, זה לגלות משהו עמוק עליו.

כבר בספר בראשית, גם האבות וגם האימהות נותנים שמות לילדים שלהם, והתורה עוצרת להסביר למה דווקא השם הזה. ויש כמובן את האדם הראשון, שקיבל משימה מיוחדת: לקרוא שמות לכל בעלי החיים. זה לא היה סתם – הוא ידע לזהות את המהות של כל יצור ולתת לו שם מתאים. אפילו המלאכים התפעלו: "חכמתו מרובה משלכם – שהוא יודע לקרוא שמות!"

וכך כתוב:
"ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה..."

אבל זה לא נגמר שם. לאורך כל התנ"ך אנחנו רואים עד כמה שמות הם משמעותיים – כל שם מספר סיפור. במגילת רות, למשל, כל שם ושם אומר משהו: נעמי, אבימלך, מחלון, כליון – אף אחד מהם לא נבחר במקרה.

גם חז"ל מדברים על זה:
"שמא גרים" – כלומר, לשם של אדם יש כוח והשפעה על מה שיקרה לו בחיים.

ולפעמים, אפילו הקב"ה מתערב ומשנה שם של אדם – כשמשתנה הייעוד שלו. כך אברם הופך לאברהם, ושרי לשרה. למה? כי הם כבר לא רק אברם ושרי במשפחה שלהם – עכשיו הם שליחים לעולם.
אברהם – אב המון גויים. אדם שמפיץ אמונה וערכים דרך עם ישראל.

ובגלל זה גם יש הלכה:
"הקורא לאברהם בשם אברם – עובר ב(על מצוות)עשה."
כי זה לא סתם שינוי קטן – זה שינוי במהות.

כיצד לבחור שם לילד או ילדה?

במדרש נאמר:
"זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדוֹר – לעולם יבדוק אדם בשמות לקרוא לבנו, הראוי להיות צדיק, כי לפעמים השם גורם טוב או גורם רע..." (מדרש תנחומא, האזינו, ז'.)

חז"ל מלמדים אותנו שלשמות יש משמעות והשפעה, ויש להבחין בין שלושה סוגים של שמות:

1. שמות של לכתחילה – שמות טובים, ראויים, שיש בהם משמעות חיובית. מומלץ לבחור מתוכם.
2. שמות שניתנים בדיעבד – אם כבר נקרא בהם, אין צורך לשנות (רק אם יש איזו שהיא בעיה) אך לא מומלץ לבחור בהם מראש.
3. שמות שמומלץ לשנות – גם אם כבר ניתן שם כזה, כדאי להחליפו.

כללים חשובים בבחירת שם לילד/ה

כאשר בוחרים שם לילד או ילדה, חשוב לזכור: זו לא רק שאלה של טעם – זו אחריות גדולה. השם ילווה את הילד כל חייו, ולכן כדאי לבחור בו מתוך שיקול דעת, הסכמה והכוונה טובה. הנה עקרונות מרכזיים שכדאי לשים לב אליהם:

🔹 1. ההורים מחליטים – ורק הם.

הבחירה בשם היא זכותם של ההורים בלבד – לא של סבתא, סבא או דודה. השם צריך להיות כזה ששני ההורים אוהבים ומתחברים אליו.

🔹 2. הסכמה הדדית חובה.

אין לכפות שם שאחד מההורים אינו שלם איתו. אם לא מצליחים להסכים – ממשיכים לחפש עד שמוצאים שם שמתאים לשניהם.

🔹 3. לאחר בחירת השם כדאי להתייעץ עם רב.

אחרי בחירת שם, רצוי לשאול רב  – כדי לוודא שלשם אין משמעות שלילית כי לפעמים אפשר לטעות ולבחור שם עם השפעה שעלולה לפגוע בו בהמשך החיים.

🔹 4. מחליטים רק אחרי הלידה.

לפני הלידה אפשר לשקול ולהעלות רעיונות – אבל את ההחלטה הסופית ראוי לקבל רק אחרי שהילד/ה נולד/ה.

🔹 5. ומה אם המשפחה לוחצת לדעת..

אם הסבים או בני משפחה שואלים מה השם – אפשר לומר בעדינות: "החלטנו לבחור שם רק אחרי הלידה, לפי המנהג".

ואם בכל זאת רוצים לשמחם ולשתף – אפשר לחשוף את השם סמוך לברית, כדי למנוע דיונים מיותרים או לחצים.

🔹 6. במחלוקת – לא בוחרים.

אם יש ויכוח בין הבעל לאישה – כלל ברזל: לא בוחרים שם שאחד מהצדדים לא מוכן לקבל. ממשיכים לחפש יחד, עד שמוצאים שם ששניהם שמחים בו. ואם בכל זאת לא מסתדרים, ילכו לרב שיחליט על שם עבור בנם.

חשיבות בחירת שם עם משמעות חיובית

כדאי לבחור שם שיש לו משמעות חיובית, ללא קונוטציה שלילית. הגמרא (יומא פ"ג) מספרת על רבי מאיר, רבי יהודה ורבי יוסי שהלכו יחדיו בדרך. רבי מאיר היה בודק את שמות האנשים כדי להבין את מעשיהם על פי משמעות שמותיהם, בעוד רבי יהודה ורבי יוסי לא נהגו כך.

כאשר הגיעו למקום לבקש לינה, נתנו להם מקום בבית, ושאלו את בעל הבית לשמו. הוא ענה: "כידור". רבי מאיר אמר מיד כי אדם זה רשע, כי כפי שכתוב (דברים לב) "כִּי דּוֹר תַּהְפֻּכוֹת הֵמָּה"

רבי יהודה ורבי יוסי הפקידו אצל בעל הבית את כספם כי נראה להם צדיק, אך רבי מאיר הסתיר את כספו. במוצאי שבת הגיעו רבי יהודה ורבי יוסי לכידור לבקש את כספם, אך כידור הכחיש שהפקיד אצלו דבר כלשהו.

רבי מאיר אמר להם: "מדוע לא בדקתם את משמעות שמו?" רבי יהודה ורבי יוסי שאלו למה לא הזהירם מראש, ורבי מאיר השיב שהנושא של שמות אינו ודאי לחלוטין, אך יש בו סיבה להיזהר ולשים לב.

בחירת שם לתינוק/ת – הנחיות והמלצות

1. שם של צדיקים ואנשים ישרים
   מומלץ לבחור שם של אדם טוב וישר דרך, צדיק או איש ירא שמיים. כשקוראים על שם מישהו מסוים, חשוב שהשם ייצג ערכים חיוביים – אדם שומר מצוות ובעל מידות טובות.
   לכן, אין להעדיף שמות שנושאים עימם הקשרים שליליים או שמוזכרים בהקשרים של עבודת אלילים, כמו למשל השם "מתן", אף על פי שמשמעותו חיובית. כמו כן, שמות כמו "ענת" או "נבו" שנזכרים בתורה בהקשרים שליליים, אינם מומלצים לקריאה ראשונית.
2. שמות עם משמעות כפולה
   אם יש שם שהוא גם שם של צדיק וגם שם של רשע ניתן לכוון לצדיק/ה שנקראים בשם הזה, למשל:
   • "נעמה" – ניתן לכוון לנעמה אשת נח. ולא לנעמה אחות תובל קין.
   • "ישמעאל" – מותר לכוון לרבי ישמעאל שהיה כהן גדול. ולא לאיש שהיה פרא אדם.
   • "יהודית" – לכוון ליהודית הצדיקה שהצילה את עם ישראל. ולא יהודית רעה (אשת עשיו).
     גם שמות כמו "אבשלום" ו"אלעד" הם בעלי משמעות חיובית למרות שהיו גם בהקשר שלילי.
3. קריאה על שם מישהו שהיה איש טוב.
   אם אין ברירה ויש צורך לקרוא על שם אדם שלא היה איש חיובי (למשל סבא או סבתא עם מידות רעות עם הבריות וכו'), מומלץ לכוון את השם על שם צדיק באותו שם, ואם אפשר להוסיף שם שני נוסף יחד עם שם הסבא או הסבתא. (גם בקריאה על שם איש טוב, ישנה תשובה מפורטת בשאלות ותשובות בדף הבית תחת הסעיף 'כיבוד הורים')
4. הימנעות משמות מיוחדים או מוזרים
   אין לקרוא לבן או לבת בשם שאינו מקובל או “פלאי”, כיוון שזה עלול לגרום לילד צער או ללעג מצד ילדים אחרים או מבוגרים.
5. לא לקרוא על שם אדם שנהרג או חייו היו קשים
   אין לקרוא על שם אדם שחלילה מת במוות טראגי, במלחמה או במחלה קשה. במקרה של נכד שנולד לאחר סב שנפטר בצורה קשה, נהוג להוסיף שם נוסף כמו "חי", "חיים", "יחיאל" או "יחיה" ולכוון על שמו של אדם אחר.
6. התאמת שם למין הילד/ה
   יש להקפיד שלא לקרוא לבן בשם של בת או לבת בשם של בן, כדי למנוע בלבול או צער בעתיד. כמו כן, מומלץ להימנע משמות נשיים הדומים בשורשם לשמות של בנים (כגון רפאלה, דניאלה, שרונה, יוספה), שיכולים להקשות על הילדה לזיהוי שמו.

הימנעות מקריאת שמות בלועזית

חכמינו אמרו כי בני ישראל זכו לגאולת מצרים בזכות שלא שינו את שמותיהם לשמות נכריים. לצערנו, לאחר חורבן הבית השני יצאנו לגלות ושהינו בה כמעט אלפיים שנה ללא גאולה. בגלות זו שינינו את שמותינו לשמות נכריים, והדבר קשור לעיכוב הגאולה של ישראל.

לכן, כאשר השם שנושא אדם הוא לועזי ומקורו בתרבות נכרית, מומלץ להחליפו בשם עברי. אמנם לא תמיד קל להחליף שם, אך זה חשוב כי "השם" הוא חלק מהותי מן האדם — יותר מסימן חיצוני.

לדוגמה, השם "איזבל" הוא שם של אשתו של המלך הרשע אחאב, שהובילה אותו לחטוא וגרמה צער לעם ישראל. לאורך ההיסטוריה הופיע שם זה שוב בהקשר שלילי, כגון איזבל מלכת ספרד שהסיתה את פרננדו מלך ספרד לגרש את יהודי ספרד ולהפעיל אינקוויזיציה נוראה ששרפה יהודים על המוקד.

גם שמות של חודשים כמו מאי, יולי ואוגוסט הם שמות של אלילים נכריים, ומן הראוי להימנע מקריאת שמות אלו. אם כבר נקראו בשמות אלה, יש להחליפם.

מי שיש לו שם לועזי שאינו בעל משמעות שלילית, טוב שישנה את שמו לשם עברי בלשון הקודש, אך אין בכך חובה. בחו"ל נהוג שלאנשים יש שני שמות — שם עברי לבית הכנסת ושם לועזי לחיים היומיומיים. כשהם עולים לארץ ומעוניינים להשתמש בשמם העברי, הם פשוט מתחילים לקרוא לעצמם כך ומודיעים לחבריהם, ללא צורך ב"סדר שינוי השם".

אין חשש לקרוא להורים בשמות שניתנו להם ביידיש או בלאדינו — תרגומים של לשון הקודש שהשתלבו בשפת היהודים. אך כאשר קוראים על שם סבא או סבתא שנקראו בשפות אלו, יש לקרוא על שמם בתרגום לעברית.

הזהרות בנוגע לשמות המכילים אותיות משמות הקודש

מותר לקרוא בשם המכיל אחד משמותיו של הקב"ה רק אם הוא מופיע בתנ"ך, כמו צורישדי, עמנואל או מישאל. יש להימנע משמות חדשים כגון נסיה, אוראל ובת-אל, אף אם יש להם משמעות חיובית, שכן לעיתים הם מפעילים כוחות רוחניים שלא תמיד מכוונים לטובה.

כתיבת שמות המכילים אותיות משמות הקב"ה מותרת ללא חשש ואין צורך לשים מקף בין האותיות, למשל בנתנאל או בתיה. עם זאת, ידוע שרבנים מסוימים, כמו הרב יהודה צדקה זצ"ל, נהגו לכתוב את שמם בצורה מיוחדת למנוע טעויות.

מותר לקרוא בשם "שלום" ואין חשש בכך, אך נהוג להקפיד שלא לקרוא שם זה במקומות לא ראויים כמו בתי מרחץ. מבחינה הלכתית אפשר לכתוב את השם במלואו, אולם האשכנזים נוהגים (לפי הרמ"א) לקצרו (כמו שלו'), ואילו הספרדים לא.

הימנעות מקריאת שמות מלאכים

מותר לקרוא בשמות מלאכים רק אם הם שמות מקובלים בעם ישראל, כגון מיכאל, רפאל, אוריאל וגבריאל. יש להימנע משמות מלאכים לא מוכרים, מחשש שיקראו אותם ויזמינו מלאכים ללא צורך.

כללים נוספים בנוגע לשמות

אפשר לתת שני שמות, אך אין חובה בכך. ניתן לקרוא לאדם באחד משמותיו, למעט במצבים רשמיים כמו עלייה לתורה שבה יש להקפיד לקרוא בשני השמות.

שם המשפחה אינו השם האמיתי של האדם, אלא כינוי שלעיתים נגזר ממקצוע או מקום. אין חובה לשנות שם משפחה לועזי, אך רצוי ששם המשפחה יזכיר ערכים חיוביים או קדושה, ולא ישאב מתרבות נכרית. שינוי שם משפחה צריך להיעשות בהסכמה, מבלי לפגוע בהורים או לגרום לבלבול.